<h1>או"ז הלכ' שבת סימן פ"ג</h1>
<h2>דף לא:</h2>
[שבת נ"ד ע"א] מתני' לא יצא גמל במטולטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל בהמות ואמרי' בגמ' מאי עקוד ומאי רגול אמר רב יהודה (אמר שמואל) עקוד עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם רגול שלא יכוף ידו ע"ג זרועו ויקשור מיתיבי עקוד עקידת שתי ידים ושתי רגלים רגול שלא יכוף ידו ע"ג זרועו ויקשור רגול פי' שתי ידים או שתי רגלי' כאחד ושנינן הוא דאמר כי האי תנא דתניא עקוד עקידת יד ורגל או עקוד שתי ידים ושתי רגלים רגול שלא יכוף ידו ע"ג זרועו ויקשור ופרכי' ואכתי לא דמיא רישא וסיפא ניחא מציעתא קשיא אלא הוא דאמר כי האי תנא דתניא עקוד עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם רגול שלא יכוף ידו ע"ג זרועו ויקשור והלכה כשמואל אבל שתי ידים כאחד כי האי גוונא הבהמה יוצאה כדתנן [נ"ב, ע"ב] הזכרים יוצאין לבובין ואמרי' [נ"ג, ע"ב] מאי לבובין ואמר (רבא) [רב הונא] תותרי ופי' רב היי גאון זצ"ל דהיינו שקושרין רגליו זו לזו. מיהו איני יודע לפרש מה טעם עקוד ורגול לא תצא דמה שייך כאן דילמא אתי לאיתויי.
